החלטה בתיק ע"מ 1259/10

בתאריך 3.2.10 נעצר המשיב, חסן  חליל חסן עווד, יליד 1990 מבודרוס בחשד כי היה מעורב בידויי אבנים לעבר כוחות הביטחון. חשד זה כאמור, התעורר לנוכח עדותם של עצורים אשר סיפרו על מעורבות זו. הנה עבדאללה עווד, באמרתו מיום 11.3.09 מסר כי המשיב נהג להשתתף עימו ביידויי אבנים לעבר כוחות הביטחון וזאת ליד המסגד בבודרוס. הגם כי אמרה זו ניתנה זמן ניכר טרם נעצר המשיב, נוספה במהלך התקופה אמרתו של אחמד שאהין אשר קובע נחרצות כי נהג לצאת עם המשיב וצעירים נוספים לצורך יידוי אבנים לעבר כוחות הביטחון כל אימת שנכנסו לכפרו, כפר בודרוס.

משנעצר, כפר המשיב בכל המיוחס לו והכחיש כל קשר עם מוסרי העדות דלעיל. אולם די היה בתשתית הראייתית שנאספה אצל כוחות הביטחון כדי להביא את התביעה הצבאית לגבש שלושה פרטים לכתב אישום אחד ולבקש את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. לטענתה, התנהגותו של המשיב מסוכנת היא, עד כי אין מקום לחלופת מעצר ולפיכך יש הכרח במעצרו זה עד תום ההליכים.

בדיון שהתקיים בבית המשפט דלמטה, קבע ביהמ"ש כי הגם שיש תשתית ראייתית לכך כי המשיב השתתף פעם אחת בזריקת אבנים לעבר רכבים צה"ליים, הרי אין מעבר לכך ולא כלום וכל שיש אינו מגבש תשתית ראייתית אשר יש בה כדי להביא למעצר עד תום ההליכים. לפיכך, החליט ביהמ"ש לשחרר את המשיב בתנאים, תוך הפקדה כספית במזומן בסך 10,000 ש"ח וחתימת ערב צד ג' על סך זהה.

בחנתי את טענותיה של העוררת ועמדתי על הניתוח הפנימי של העדויות מצד זה ומצד זה. בסופה של בחינה זו השתכנעתי, כי שגה ביהמ"ש בהבנת התשתית הראייתית שהונחה בפניו. ניתן בהחלט לקבוע כי פרט האישום המרכזי נוגע להתנהגותו של המשיב כמתואר בפרט האישום השני. כי נהג המשיב, בצוותא חדא עם אחרים ליידות אבנים בתדירות של כפעמיים בחודש לעבר רכבים צבאיים אשר נכנסו לכפר בודרוס. התנהגות זו נלמדת במפורש מאמרתו של אחמד שהין (עמוד 1 משורה 17 עד שורה 23), ובנוסף לכך אין כל ספק כי אמרתו של עבדאללה עווד תומכת במקצת הדברים.

על מנת להסיר כל ספק אף אני לא מצאתי תשתית ראייתית לכאורית המחייבת מעצר בכל הנוגע לפרט האישום הראשון, אולם ביחס לפרט האישום השלישי דומני כי לעת זו, די כתשתית ראייתית לכאורית, בדברים שמסר אחמד שהין בעמוד 2 לאמרתו שורה 42 עד שורה 45.

הגם כי מצאתי התייחסות מפורשת הן לפרט האישום השני והן לפרט האישום השלישי, לא למותר יהיה לציין כי נכון היה לכנס את התנהגותו של המשיב בפרט אישום אחד אשר עוסק ביידוי אבנים מתמשך לעבר כוחות הביטחון.

בסיכומם של דברים לא מצאתי חולשה בתשתית הראייתית שנפרשה לפניי והגם כי יבואו אמרות אלו לחקירת שתי וערב בפני ביהמ"ש דלמטה, סבור אני כי לעת זו ראויה התשתית הראייתית אשר בתיק להתקבל כתשתית ראייתית לכאורית לצורך המעצר עד תום ההליכים.

בנסיבות הקיימות אינני סבור כי היה מקום להורות על שחרור המשיב בתנאים ובוודאי כי לא השתכנעתי כי קיימים נימוקים מיוחדים בנסיבותיו של המשיב אשר יביאו לחרוג מההלכה הנקוטה בידינו באזור להורות על מעצר עד תום ההליכים לנוכח מסוכנות המתבטאת ביידוי אבנים מתמשך. על כל אלו יש להוסיף כי בנסיבות הקיימות אין בתנאים אשר קבע ביהמ"ש לשחרור המשיב כדי להסיר את החשש כי הוא יימלט מן הדין בהזדמנות הראשונה. אשר על כן, אני מורה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה היום, 3 במרץ 2010, י"ז באדר התש"ע, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

השופט

רמ"שית: מל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: